יום שבת, 9 במאי 2009

מה עושה בספרייה עוף דורס?!

ספריית מכון וולקני נמצאת במתחם הכולל 2 אולמות הרצאות. ישנם ארגונים חיצוניים הנוהגים לקיים כאן כנסים, כמו רשות הטבע והגנים.

אנשי הרשות בולטים בתלבושתם האחידה בגוני ירוק וברכביהם הצבועים בירוק עז. כאשר הם מגיעים אלינו בהמוניהם, נוכחותם מורגשת היטב - בעיקר במגרש החנייה.

ואיך הגיע לספרייה שלנו עוף דורס?

מעשה שהיה, כך היה:

יום אחד הגיע אלינו פקח כשבידיו קופסת קרטון. בקופסה היה עקב עיטי פצוע, ומכיוון שהפקח לא יכול היה לקחתו עמו לאולם, הוא ביקש שנשמור עליו עד תום ההרצאות (6 שעות סה"כ). כמו כן, הוסבר לנו שהעוף רגיש לרעש, ולכן יש לשמור על השקט.

הופתענו מהבקשה, אך הסכמנו.

הקופסה הונחה בחדר המנהלת. בתחילה, העקב התנהג למופת, אך כעבור זמן מה החל לגלות אי שקט וחבט בכנפיו.
חששנו שהעוף העצבני יקרע את הקופסה. אי לכך, התקשרנו לפקח. הלה הרגיע אותנו באומרו: "אם הקופסה עדיין סגורה, זה בסדר".
בהפסקה הגיע הפקח לבדוק מה שלום ה"ילד", ואנו המשכנו בשמרטפות...
סוף טוב הכל טוב - בתום יום ההרצאות העקב נלקח ואנו יכולנו לנשום לרווחה...

3 תגובות:

  1. מדהים!
    (סוגייה קלאסית בניהול, לא?! ככה זה בארגונים...בהתחלה את יושב בשקט בקופסה של המנהלת ואחלר כך את מתחיל לגלות חוסר שקט...)

    השבמחק
  2. וואוו איזה סיפור!
    ואם הוא היה יוצא מהקופסה? מה הייתם עושים אז?...
    את יודעת עידית - אצלי בספריה יש המון חלונות ענק ... ולפעמים איזו יונה מוצאת את דרכה פנימה ... עכשיו לכי תוציאי אותה ... להיכנס קל להן , לצאת פחות ... אז לפעמים מתפתח "מרדף" בספריה אחרי היונה המסכנה, כדי לעזור לה לצאת ...
    העיט שלך - נראה קצת יותר בעייתי מהיונה שלי ...

    השבמחק
  3. זהו, מזה בדיוק חששנו...
    כאשר יונים וציפורים אחרות תועות ונכנסות לספריה, אנו פותחים חלונות ודלתות כדי שמשב האויר יסמן להן את הדרך החוצה.
    בדרך כלל זה עובד.

    השבמחק