יום שני, 8 ביוני 2009

לגור בעיר ולהרגיש כמו בכפר

ליד ביתי צומח עץ רחב צמרת בעל פרחים צהובים. נראה ששמו מכנף נאה (אבל אני לא בטוחה במאה אחוז. מישהו יכול לאשר?).

לאחרונה התחלתי להתבונן בנעשה בו ומסביבו, וכך גיליתי שהסביבה רוחשת פעילות:

דבורים מאביקות את הפרחים בחריצות רבה, וציפורים מצייצות - כל אחת בשפתה היא.

בימי ו' איני עובדת, לכן אוזני כרויה יותר לרחשים שבחוץ. לשמע ציוץ עז וצלול החלטתי לסור אל החלון ולראות מיהו ה"זמר".

ראיתי ציפור שחורת נוצות וכתומת מקור המסתתרת בינות לענפים. עיון ב"אנציקלופדית החי והצומח של ארץ ישראל" גילה כי זהו השחרור.

נראה כי הציפורים התרגלו לחיות בצוותא עם בני האדם, כלי הרכב והסביבה העירונית. למרות הקרבה לכביש הראשי, הן מצליחות (עדיין...) לתקשר זו עם זו.

ובעוד אני כותבת את הדברים הללו, הנה אני מוצאת בויקיפדיה את המשפט הבא אודות השחרור:

"השחרור חי ביערות, אך מאז ראשית המאה ה-19 הוא הסתגל לנופים שהאדם יצר: ערים, פארקים, מטעים וגינות". אכן, כושר הסתגלות ראוי לציון!


כעבור מספר ימים גיליתי שבין בדי העץ מסתתרות גם צופיות. הצופית היא ציפור שיר קטנה, עדינה ויפהפיה. גם במקום עבודתי הצופיות "חוגגות", והמראה משובב לב...

4 תגובות:

  1. ואני שכל חיי חייתי בכפר , וגם היום אני גרה באזור כפרי - בא לי עיר לפעמים ...

    השבמחק
  2. לכן אני מרוצה מכך שבאפשרותי להנות מכל היתרונות...

    השבמחק
  3. כיף לקרוא את הגיגייך...

    השבמחק