לכבוד הקיץ שהגיע: ספר, סרטים, תערוכות

לכבוד הקיץ שהגיע - המלצות:

הספר"המייסד" מאת עמוס אילון - תולדות משפחת רוטשילד.

תמיד דמיינתי את בית רוטשילד כבית מידות הממוקם בשדרה רחבה ויוקרתית. במהלך קריאת הספר הסתבר לי שטעיתי מאד:

אבי שושלת הרוטשילדים - מאיר אנשל - ומשפחתו הענפה התגוררו בבית צר בגטו בעיר פרנקפורט. היהודים אמצו שמות משפחה ציוריים על מנת לייפות במקצת את תנאי המחיה העלובים.

למזלם של הרוטשילדים, הם הצטיינו בתבונה, בחכמת חיים ובפקחות. גם ברגעים קשים ובמשברים פוליטיים הם ידעו לנווט את דרכם, והודות לכשרונם העצום הם הצליחו במעשיהם והפכו לאימפריה כלכלית.

בספר ישנם תצלומים, תעודות ומסמכים בכתב ידם של בני משפחת רוטשילד. היה מרגש לראות את כתב היד (הם נהגו להתכתב ביניהם ביהודית-גרמנית - לא ממש יידיש, כי לא השתמשו במילים סלאביות). אמנם מאיר אנשל לא שלט בגרמנית (המחבר מדגיש את עלגותו), אך חסרון זה לא מנע אותו מלפנות לשועים ולנסיכים ולהציע להם את שירותיו.
מסקנה: מי שמעז - מצליח !


סרטים:

• עידן הקרח 3 - חברתי הציעה לי ללכת עמה לסרט מצויר, והסכמתי! אמנם לא ראיתי את הסרטים הקודמים בסדרה, אך זה לא גורע מההנאה. מסתבר שממותות יכולות להיות ממש נחמדות - זוג הממותות (מני ואלי) וחבריהן חוות הרפתקאות מסמרות שער ואגב כך מתמודדות עם נושאים חשובים כמו חברות, הורות, עזרה לזולת...
  אינני חובבת דינוזאורים (רובם מגלמים פה את ה"רעים" בסיפור), אך למרות הרתיעה הסרט מומלץ גם למי שאינו מחבב יצורים קדמונים.
  חשבתי על העבודה הרבה שהשקיעו האנימטורים - יש בסרט כ"כ הרבה פעלולים ותנועה, והבעות הפנים של החיות כמעט אנושיות. ממש מדהים לאיזו רמה טכנולוגית אפשר להגיע.
  


• הזדמנות אחרונה לאהבה - בכיכובם של דאסטין הופמן ואמה תומפסון המשובחים. סרט חמוד ושנון שמזכיר את הסרטים שעשו פעם - עלילה פשוטה, משחק טוב, תסריט חכם. הופמן מגלם בסרט אדם שחווה רגעים לא פשוטים בחייו האישיים , ודווקא בשיא המשבר מתרחש המפגש עם תומפסון שמוליד ניצוצות חיוביים.



• קוקו לפני שאנל - תהיתי מה משמעות הכותרת, ואחרי שצפיתי הבנתי: הסרט סוקר את חייה של שאנל, התופרת הקטנה, לפני שהפכה לשאנל, האופנאית הידועה.

תערוכות במוזיאון ארץ ישראל - רמת אביב:

מאיר דיזנגוף - ראש עיריית ת"א - נולד בבסרביה. פיתח את תל אביב ותרם תרומה משמעותית להפיכתה למטרופולין תוססת. יזם את הקמת יריד המזרח, המכביה, העדלאידע.
אנקדוטה: בקלסר מכתבים ישנו מכתב של פלוני המתלונן על כך שלא הוזמן לחגיגת יום ההולדת של דיזנגוף. האחרון רשם בכתב ידו (כנראה, למזכירו) - להבא, לא לשכוח.

ההסטוריה הסודית של תל אביב- תגליות ארכיאולוגיות מתקופות קדומות. אפשר להקיש שם של רחוב ולראות אילו אתרים ארכיאולוגיים נמצאים בסמוך למקום. מוקרן גם סרטון מעניין המתמקד במספר אתרים מרכזיים. חיים שלמים נקברו מתחת לאדמה - מצודות, ארמונות, ערים ויישובים חקלאיים. יש גם תכתובות ותמונות בעניין שימור אתרים, וכן שירים מאת נתן אלתרמן שביקר באתרים הללו.

חכמת הפרצוף - התערוכה עוסקת בנסיונות להסיק על אופיו של האדם ממראהו החיצוני. בני דתות שונות עוסקים בכך (סינים, קבליסטים...). הסינים מיפו שומות (!) בפני האדם, ובדרך כלל הפרשנות אינה חיובית (קנאה, רכלנות...). אחרים נתנו סימנים בקמטי המצח (יש לזה אפילו שם - מטופוסקופיה). בקיצור, יצאתי סקפטית מהתערוכה הזו...

מאה שנה לרכבת החיג'אזית - נעים להזכר ברכבת העמק והסיפורים הנלווים אליה. הרעיון שעמד בבסיס פרוייקט הרכבת היה להקל על המוסלמים להגיע לערים הקדושות. לפי התכנון המקורי, היא היתה אמורה להגיע עד מכה, אך התכנית לא התממשה, כי הסולטן הודח ב-1909.