יום שלישי, 6 באוקטובר 2009

בשבחי החופשה המרוכזת

בהיותי עובדת מדינה, איננו עובדים בימי חול המועד בפסח ובסוכות.
יש הרואים בזה חופשה מכורח, אך אני נהנית מכל רגע.
ניתן לנצל את הזמן למלאכות שונות שלא הספקנו לעשות ב"שוטף", ואפשר לנצל את הזמן גם לצריכת תרבות.

הספר "אפריל בפריז" מאת מיכאל ואלנר - מתאר את קורותיו של מתורגמן גרמני שנשלח לפריז במלחמת העולם השניה. בשעות הפנאי שלו הוא לובש זהות אחרת [תרתי משמע]: הוא מתלבש כצרפתי ואף מציג עצמו כאנטואן. בדרך זו הוא מביע את סלידתו מהמדיניות של שולחיו. כמו כן, השיטוט בבגדים אזרחיים (האסור על פי תקנות הצבא) מאפשר לו להתאוורר לאחר שעות רבות של עבודה כמתורגמן בחדרי החקירות.
יש גם סיפור אהבה ומעורבות של המחתרת הצרפתית, אך לא אחשוף יותר מדי כדי לא לקלקל את ההנאה.
הסיפור כתוב בגוף ראשון ונקרא כמותחן. הספר מומלץ מאד, הוא נקרא בשטף, ובמהלך הקריאה ממש ראיתי את הסצנות לנגד עיניי. יהיה קל להפוך את הספר לסרט.

הסרט האירני "שירת הדרורים" - צפיתי בו בהצגה יומית, דבר שלא ניתן לעשות ביום עבודה רגיל.
אני אוהבת לצפות בסרטים איראניים ("המחברת", "קפה טרנזיט" ועוד). עד עתה כל הסרטים היו מעניינים, וגם הסרט שעלה לאקרנים מממש את הציפיות. אמנם קראתי בעיתון ביקורת פושרת למדי, אבל זה אחד הסרטים היותר טובים שראיתי לאחרונה.
מדובר על קארים, כפרי בעל משפחה שעובד בחוות יענים. יום אחד אחת היענים בורחת, והוא מפוטר בעקבות המקרה . באותו יום מכשיר השמיעה של בתו נופל למים ומתקלקל, וכך נופלת עוד צרה על ראשו של הגיבור.
קארים נוסע לטהרן כדי להתייעץ עם מומחה למכשירי שמיעה, ובעודו יושב על אופנועו ותוהה מה עליו לעשות, מתיישב מאחוריו מישהו ומבקש אותו לנסוע ליעד מסוים. מסתבר שבפרס המוניות הן, בעצם, אופנועים, ואותו אדם חשב שקארים הוא נהג מונית המחכה ללקוח.
קארים מנצל את ההזדמנות ומתתחיל לעבוד כנהג.
במקביל, בנו של קארים וחבריו מנקים במרץ מאגר מים מעופש במטרה להפכו לברכת מים מתוקים שבה ישוטו דגים. מכירת הדגים אמורה להניב הון רב ולהפוך אותם ל"מיליונרים". קארים אינו מאמין ל"חלומות השווא" הללו והוא מנסה להניא את הילדים ממעשיהם.
הסרט מעניין מאד, וגם כאן לא ארחיב מעבר למה שנכתב.

תערוכות בבית התפוצות.
יש מספר תערוכות חינמיות. אתעכב כאן על התערוכה של יהדות פינלנד.
כותרת התערוכה היא "אוהל תפילה ביער מושלג", וזו באמת גולת הכותרת: צילום של בית כנסת שדה במלחמת העולם השניה. יהודי פינלנד לחמו בצבא פינלנד לצד הגרמנים נגד ברה"מ. היה להם גם ארון קודש נייד (מוצג בתערוכה).
הקהילה היהודית לא נפגעה, אך פליטים ממדינות אחרות הוסגרו לידי הגרמנים.
כמו בכל מקום, גם כאן הגיעו היהודים להישגים מרשימים, במדע, בתרבות ובספורט (זכיה באולימפיאדה, השתתפות באירוויזיון; זמרת אחרת היתה מיודדת עם המלחין הידוע יאן סיבליוס).
בתערוכה יש תצלומים רבים, ואני אישית אוהבת תערוכות שעוסקות בקהילות קטנות ולא כ"כ מוכרות.

הפעם חול המועד ארוך (החג "נופל" על שבת), וכדאי לנצל זאת!

3 תגובות:

  1. וואו! איזו רשימה מרתקת! תענוג ממש.
    משהו פעוט משלי: ללכת בשד' רוטשילד בתל אביב ולא להביט קדימה, אלא למטה, אל התצלומים המדהימים לאורך השדרה. מומלץ!

    השבמחק
  2. חיכיתי בקוצר רוח שתכתבי כבר משהו ...
    היה שווה לחכות!
    חג שמח .

    השבמחק