בשבוע שעבר טיילתי בתל אביב במסגרת סיור שכותרתו: "בעל הבית השתגע" - חיי המסחר בתל אביב.
נפגשנו בשדרות רוטשילד הפורחות כעת באדום עז. בדרך חלפתי על פני פסלו של דיזנגוף הרכוב על סוסתו, וראיתי מבנים חשובים בתולדות היישוב: בית דיזנגוף ומוזיאון ההגנה (שבו טרם ביקרתי). נודע לי על הסיור דרך האתר של עיריית תל אביב, והמדריך שלנו היה דורון עוזר, תושב העיר. היינו כ-15 אנשים, וחלקם הכירו היטב את החנויות והסוחרים ה"מיתולוגיים" של תל אביב.
נפגשנו בשדרות רוטשילד הפורחות כעת באדום עז. בדרך חלפתי על פני פסלו של דיזנגוף הרכוב על סוסתו, וראיתי מבנים חשובים בתולדות היישוב: בית דיזנגוף ומוזיאון ההגנה (שבו טרם ביקרתי). נודע לי על הסיור דרך האתר של עיריית תל אביב, והמדריך שלנו היה דורון עוזר, תושב העיר. היינו כ-15 אנשים, וחלקם הכירו היטב את החנויות והסוחרים ה"מיתולוגיים" של תל אביב.
בעיר עדיין נשארו שרידים למחלוקות שהסעירו את המדינה במאה הקודמת: מאחורי אחד הבניינים ניתן לראות כתובות בגנות אדנאואר, קנצלר גרמניה, והסכם השילומים ("השילומים - אסון לישראל").
זכרונות הרבה יותר יפים קיימים בסניף של בנק הפועלים ברח' הרצל : במבואה התפעמנו מרצפה יפהפיה משנות ה-20. ליד מתקני הכספומט תלויות תמונות מראשיתה של העיר, כשהיו "חולות מסביב וגם נוף".
זכרונות הרבה יותר יפים קיימים בסניף של בנק הפועלים ברח' הרצל : במבואה התפעמנו מרצפה יפהפיה משנות ה-20. ליד מתקני הכספומט תלויות תמונות מראשיתה של העיר, כשהיו "חולות מסביב וגם נוף".
במרכז העסקי של תל אביב, בין הבניינים החדשים והנוצצים, הופתענו לגלות בניין ישן ששופץ ושוחזר: זהו "בית מאני" המשמש כיום כמרכז המבקרים של בנק לאומי. בחדר הישיבות מוצג סרטון קצר על תולדות בנק לאומי, שנוסד ב-1903 כ"בנק אפ"ק", ובחדר אחר ניתן לראות חותמות ישנות, חשבוניה, בובה בדמות פקיד בנק מהתקופה העותמנית וכן שטרות ומטבעות מימיה הראשונים של המדינה. בארונות הזכוכית מאוחסנים ספרי חשבונות מתחילת המאה שעברה, לפי סניפים ושנים. על הקירות תלויות תמונותיהם של המייסדים והמנהלים.
פעולות השימור שחזרו את ציורי הקיר היפים. כיום מוצגות במקום תערוכות מודרניות, הכוללות מיצבים ומיצגים למיניהם.
כותרת הבלוג קשורה ל"גולת הכותרת" של הסיור - ביקור בחנות למטאטאים ולמברשות "אריה" ברח' הרצל. בחלון הראווה מוצגים קוריוזים: מברשת לצחצוח שיני ג'ירפה, מברשת לנחיריים ומברשת לניקוי החלק התחתון של הכרס (שימושי לנשים בהריון...). מסתבר שהחנות קיימת מ-1896 (נוסדה בפולין). בית החרושת ממוקם ליד החנות, ובו מייצרים את כל סוגי המטאטאים והמברשות שאפשר להעלות על הדעת. המוכרת הראתה לנו מטאטאים מתכווננים ומברשות לאסלה שמגיעות לפינות נסתרות.
כותרת הבלוג קשורה ל"גולת הכותרת" של הסיור - ביקור בחנות למטאטאים ולמברשות "אריה" ברח' הרצל. בחלון הראווה מוצגים קוריוזים: מברשת לצחצוח שיני ג'ירפה, מברשת לנחיריים ומברשת לניקוי החלק התחתון של הכרס (שימושי לנשים בהריון...). מסתבר שהחנות קיימת מ-1896 (נוסדה בפולין). בית החרושת ממוקם ליד החנות, ובו מייצרים את כל סוגי המטאטאים והמברשות שאפשר להעלות על הדעת. המוכרת הראתה לנו מטאטאים מתכווננים ומברשות לאסלה שמגיעות לפינות נסתרות.הלכנו גם למתחם של "בית רומנו" הכולל חנויות בגדים וסדקית. הביקור העלה גלי נוסטלגיה, אך גם עצב מסוים, כי כיום הקניונים נותנים את הטון, והחנויות הותיקות נזנחו.
סיימנו את הסיור בדרום תל אביב - שכונת פלורנטין. נכנסנו לקונדיטוריה של אלברט (משפחה סלוניקאית), והיו אנשים שלא עמדו בפני המתוקים וכבר ניצלו את ההזדמנות לעריכת קניות לשבת.
טוב שיש סיורים כאלה המתמקדים בהיבטים שונים של העיר הגדולה הזו.
טוב שיש סיורים כאלה המתמקדים בהיבטים שונים של העיר הגדולה הזו.
