3 הטנורים - לא מה שחשבתם...

השבוע נכחתי בקונצרט מושקע ומרגש שהתקיים ברחובות.

תמורת 70 ש"ח קיבלנו מופע שכלל את תזמורת סימפונט רעננה בניצוחו של דוד זבה, 4 מקהלות חזנים, 2 טנורים בעלי מוניטין עולמי - זמר האופרה יותם כהן והחזן צודיק גרינוואלד, ובנוסף - הילד אורעד כץ (הטנור השלישי, לצורך העניין...).

ראיתי את המנצח בכנס מקהלות לפני מספר שנים, וכבר אז "שמתי עליו עין" בזכות הרפרטואר המעניין והעיבודים היפים.


הקונצרט, שהתקיים ביום ב', כלל שירים נפוליטניים (O sole mio '), קטעים תזמורתיים מתוך יצירות קלאסיות מוכרות ואהובות (וילהלם טל, צ'ארדאש הונגרי, מחולות הונגריים, כרמן) ושירים חסידיים.

עיקר הערב הוקדש לפרקי חזנות ולאריות מתוך אופרות.

למרות האקלקטיות של הקטעים, נוצרו חיבורים מפתיעים כאשר החזן שר את האריה היפהפיה Nessun dorma מתוך "טורנדוט". קולו הערב קיבל עומק ועצמה דווקא בעת השירה האופראית. לדעתי, איכות שירתו לא נפלה מזו של זמרי אופרה ידועים. אני מתעכבת במיוחד על היצירה הזו כי ראיתי את האופרה באמפי של קיסריה לפני 9 שנים, ועוד לפני המופע הקשבתי מספר פעמים להקלטה של Nessun dorma. אמנם אינני נמנית עם חובבי האופרות, אך ישנם קטעים נהדרים שאני מסוגלת לשמוע שוב ושוב.

הילד השתלב יפה בין הטנורים הותיקים. תחילה הוא שר את "א יידישע מאמע" ואח"כ גם קטעי תפילה. חלק מהיצירות היו מורכבות וקשות במיוחד לביצוע, וכל הכבוד לו על האומץ להופיע בפני כ"כ הרבה אנשים.

להפתעתי, האולם היה כמעט מלא. לא חשבתי שיבוא קהל רב למופע שעיקרו חזנות ואופרה.

שמעתי מסביב תגובות חיוביות מאד, והיתה אוירה נעימה.


זה היה מופע הפתיחה לשנת תש"ע, ואני מקווה שגם ההמשך יהיה מהנה!

בשבחי החופשה המרוכזת

בהיותי עובדת מדינה, איננו עובדים בימי חול המועד בפסח ובסוכות.
יש הרואים בזה חופשה מכורח, אך אני נהנית מכל רגע.
ניתן לנצל את הזמן למלאכות שונות שלא הספקנו לעשות ב"שוטף", ואפשר לנצל את הזמן גם לצריכת תרבות.

הספר "אפריל בפריז" מאת מיכאל ואלנר - מתאר את קורותיו של מתורגמן גרמני שנשלח לפריז במלחמת העולם השניה. בשעות הפנאי שלו הוא לובש זהות אחרת [תרתי משמע]: הוא מתלבש כצרפתי ואף מציג עצמו כאנטואן. בדרך זו הוא מביע את סלידתו מהמדיניות של שולחיו. כמו כן, השיטוט בבגדים אזרחיים (האסור על פי תקנות הצבא) מאפשר לו להתאוורר לאחר שעות רבות של עבודה כמתורגמן בחדרי החקירות.
יש גם סיפור אהבה ומעורבות של המחתרת הצרפתית, אך לא אחשוף יותר מדי כדי לא לקלקל את ההנאה.
הסיפור כתוב בגוף ראשון ונקרא כמותחן. הספר מומלץ מאד, הוא נקרא בשטף, ובמהלך הקריאה ממש ראיתי את הסצנות לנגד עיניי. יהיה קל להפוך את הספר לסרט.

הסרט האירני "שירת הדרורים" - צפיתי בו בהצגה יומית, דבר שלא ניתן לעשות ביום עבודה רגיל.
אני אוהבת לצפות בסרטים איראניים ("המחברת", "קפה טרנזיט" ועוד). עד עתה כל הסרטים היו מעניינים, וגם הסרט שעלה לאקרנים מממש את הציפיות. אמנם קראתי בעיתון ביקורת פושרת למדי, אבל זה אחד הסרטים היותר טובים שראיתי לאחרונה.
מדובר על קארים, כפרי בעל משפחה שעובד בחוות יענים. יום אחד אחת היענים בורחת, והוא מפוטר בעקבות המקרה . באותו יום מכשיר השמיעה של בתו נופל למים ומתקלקל, וכך נופלת עוד צרה על ראשו של הגיבור.
קארים נוסע לטהרן כדי להתייעץ עם מומחה למכשירי שמיעה, ובעודו יושב על אופנועו ותוהה מה עליו לעשות, מתיישב מאחוריו מישהו ומבקש אותו לנסוע ליעד מסוים. מסתבר שבפרס המוניות הן, בעצם, אופנועים, ואותו אדם חשב שקארים הוא נהג מונית המחכה ללקוח.
קארים מנצל את ההזדמנות ומתתחיל לעבוד כנהג.
במקביל, בנו של קארים וחבריו מנקים במרץ מאגר מים מעופש במטרה להפכו לברכת מים מתוקים שבה ישוטו דגים. מכירת הדגים אמורה להניב הון רב ולהפוך אותם ל"מיליונרים". קארים אינו מאמין ל"חלומות השווא" הללו והוא מנסה להניא את הילדים ממעשיהם.
הסרט מעניין מאד, וגם כאן לא ארחיב מעבר למה שנכתב.

תערוכות בבית התפוצות.
יש מספר תערוכות חינמיות. אתעכב כאן על התערוכה של יהדות פינלנד.
כותרת התערוכה היא "אוהל תפילה ביער מושלג", וזו באמת גולת הכותרת: צילום של בית כנסת שדה במלחמת העולם השניה. יהודי פינלנד לחמו בצבא פינלנד לצד הגרמנים נגד ברה"מ. היה להם גם ארון קודש נייד (מוצג בתערוכה).
הקהילה היהודית לא נפגעה, אך פליטים ממדינות אחרות הוסגרו לידי הגרמנים.
כמו בכל מקום, גם כאן הגיעו היהודים להישגים מרשימים, במדע, בתרבות ובספורט (זכיה באולימפיאדה, השתתפות באירוויזיון; זמרת אחרת היתה מיודדת עם המלחין הידוע יאן סיבליוס).
בתערוכה יש תצלומים רבים, ואני אישית אוהבת תערוכות שעוסקות בקהילות קטנות ולא כ"כ מוכרות.

הפעם חול המועד ארוך (החג "נופל" על שבת), וכדאי לנצל זאת!