השבוע נכחתי בקונצרט מושקע ומרגש שהתקיים ברחובות.
תמורת 70 ש"ח קיבלנו מופע שכלל את תזמורת סימפונט רעננה בניצוחו של דוד זבה, 4 מקהלות חזנים, 2 טנורים בעלי מוניטין עולמי - זמר האופרה יותם כהן והחזן צודיק גרינוואלד, ובנוסף - הילד אורעד כץ (הטנור השלישי, לצורך העניין...).
ראיתי את המנצח בכנס מקהלות לפני מספר שנים, וכבר אז "שמתי עליו עין" בזכות הרפרטואר המעניין והעיבודים היפים.
הקונצרט, שהתקיים ביום ב', כלל שירים נפוליטניים (O sole mio '), קטעים תזמורתיים מתוך יצירות קלאסיות מוכרות ואהובות (וילהלם טל, צ'ארדאש הונגרי, מחולות הונגריים, כרמן) ושירים חסידיים.
עיקר הערב הוקדש לפרקי חזנות ולאריות מתוך אופרות.
למרות האקלקטיות של הקטעים, נוצרו חיבורים מפתיעים כאשר החזן שר את האריה היפהפיה Nessun dorma מתוך "טורנדוט". קולו הערב קיבל עומק ועצמה דווקא בעת השירה האופראית. לדעתי, איכות שירתו לא נפלה מזו של זמרי אופרה ידועים. אני מתעכבת במיוחד על היצירה הזו כי ראיתי את האופרה באמפי של קיסריה לפני 9 שנים, ועוד לפני המופע הקשבתי מספר פעמים להקלטה של Nessun dorma. אמנם אינני נמנית עם חובבי האופרות, אך ישנם קטעים נהדרים שאני מסוגלת לשמוע שוב ושוב.
הילד השתלב יפה בין הטנורים הותיקים. תחילה הוא שר את "א יידישע מאמע" ואח"כ גם קטעי תפילה. חלק מהיצירות היו מורכבות וקשות במיוחד לביצוע, וכל הכבוד לו על האומץ להופיע בפני כ"כ הרבה אנשים.
להפתעתי, האולם היה כמעט מלא. לא חשבתי שיבוא קהל רב למופע שעיקרו חזנות ואופרה.
שמעתי מסביב תגובות חיוביות מאד, והיתה אוירה נעימה.
זה היה מופע הפתיחה לשנת תש"ע, ואני מקווה שגם ההמשך יהיה מהנה!
עמנואל לוטם (2024-1944) – מותו של מתרגם
לפני 10 חודשים