יום שלישי, 11 במאי 2010

"אז מה היה לנו השבוע?"

"שבוע התרבות" שלי התחיל ביום חמישי שעבר בפסטיבל האביב בראשל"צ.

צפיתי בהופעת מחול של ניר בן גל וליאת דרור - טרמינל B.

הכוריאוגרף דיבר לפני המופע על המשמעות הכללית של היצירה: הרצון להמריא אל על מבחינה רוחנית, ויחד עם זאת, לא לאבד אחיזה בקרקע.

בסצנות רבות הופיעו על הבמה מספר קבוצות של רקדנים, כאשר כל קבוצה עשתה משהו אחר. אני מבינה שכל קבוצה גילמה רעיון אחר, אך אני אישית מעדיפה כוריאוגרפיה אחידה, כמו למשל, בסצנת הבידוק הבטחוני: שני רקדנים יוצרים מחסום. רקדנית מנסה לעבור, ידי הרקדנים חוסמות אותה. היא מסירה חפצים הנערמים על גבו של רקדן (הגב משמש כשולחן), וחוזר חלילה.

במהלך המופע נכונה לצופים הפתעה, כאשר הרקדנים העיפו לעברם מטוסי נייר. הצופים, מצדם, שיתפו פעולה וניסו כוחם בהעפת מטוסים חזרה לבמה...


בשבת הלכתי למופע של זמרת פורטוגלית שנחנה בקול יפהפה: פיליפה פאיס.

פעמים רבות אני הולכת למופע/לסיור בלי לערוך תחקיר מוקדם. אני רוצה להיות מופתעת ולקלוט את הדברים "מאפס".

גם במקרה זה פשוט קניתי כרטיס, בלי להכיר את הזמרת או את השירים, כי הסתקרנתי לדעת מהי מוזיקת הפאדו.

הזמרת אמנם שרה יפה מאד, אך היא לא תארה את תוכן השירים, אלא הסתפקה, לכל היותר, בשם השיר ובמוצאו הגאוגרפי. היא סמכה, כנראה, על דוברי הפורטוגלית שנכחו באולם. הייתי מצפה לתאור תמציתי של השירים ולהסבר קצר על סגנון הפאדו.

גם כאן נכונה לנו הפתעה. היא שרה את "לבכות לך" (של אביב גפן) בעברית! מסתבר, שהפסנתרן לומד עברית והוא זה שלימד אותה את השיר.


ביום שלישי השבוע הלכתי לקונצרט של הסינפונייטה מבאר שבע, בניצוחו של מקסים ונגרוב. הקונצרט התקיים ברחובות. פגשתי באולם הרבה מכרים ושכנים (יותר מכרגיל).
לפי התכניה שחולקה לנו, היצירה הראשונה היתה אמורה להיות של מוצרט, אך מהצלילים הראשונים זה לא נשמע לי כמו מוצרט, וזו היתה יצירה קצרה. נראה לנו מוזר שלא עודכנו על השינוי בתכנית.

לאחר מכן נוגנה היצירה של מוצרט (בביצוע מופלא ומתואם של הכנר ירון פרנסקי והויולן גלעד קרני).

ואז נגמר החלק הראשון של התכנית! שאלנו את עצמנו: רגע רגע, מה עם הרומנסה של ברוך? או אז "נפל האסימון": זו היצירה הראשונה שנוגנה...

טוב, נראה שלפעמים צריך לעשות "שיעורי בית" לפני המופע...

ההפתעות לא הסתיימו כאן. בחלק השני היינו אמורים להאזין לסימפוניה השלישית של בטהובן (ע"פ החוברת שנשלחה בדואר), אך למרבה הפלא, נשמעו הצלילים המוכרים של הסימפוניה החמישית שלו. לא נורא, אני מוכנה לשמוע כל יצירה של בטהובן...


לסיום, אתמול צפיתי בסרט "ג'ון היקר" בנס ציונה. זו היתה "הקרנה פרטית" - לא היה איש באולם!
גם כשיצאנו מהסרט, הקניון נראה נטוש למדי ובתי הקפה היו שוממים. מוזר...
לגבי הסרט, זו דרמה רומנטית נחמדה עם שחקנים סימפטיים. אפשר היה לקצר את הסרט, אבל בסך הכל נהניתי.

עכשיו הגיע הזמן לנוח לקראת סוף השבוע...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה